אלי היה בן יחיד לאמו ואביו. אלי נישא לניקול, לא בדיוק האישה האהודה על אביו ואמו. לימים אלי ניקול ושלושת ילדיהם יצאו לשליחות מעבר לים. ולמרבה הצער בשל אירוע אסתמטי, אלי הלך לעולמו בגיל צעיר מאוד.
הוריו ביאטה וזיגפריד, ערכו צוואות הדדיות. בהם קבעו כי אם האחד ילך לעולמו לפני השני הרי שכל הרכוש של בן הזוג שנפטר יעבור לבן הזוג הנותר בחיים, ולאחר שבן הזוג שנותר בחיים ילך לעולמו, יירשו הנכדים ילדיו של אלי את הרכוש שנותר.
זיגפריד הלך לעולמו, ובהתאם ירשה ביאטה את כל רכושו.
אהבה גדולה לא שררה מעולם בין ניקול לבין ביאטה. ביאטה לא שכחה לניקול את העובדה שהנישואין היו בניגוד לרצונה של ביאטה.
לאחר פטירתה של ביאטה, גילתה ניקול כי ביאטה ערכה צוואה, בה ציוותה את כל עזבונה למטפל הפיליפינית שלו, ולא הותירה דבר לנכדים. טרם עריכת הצוואה הצטיידה ביאטה בחוות דעת פסיכיאטר, ולמעשה תקיפת חוות הדעת כמעט לא הייתה אפשרית.
אין ספק שזיגפריד מתהפך בקברו, ולו היה יודע את אשר עוללה ביאטה, היה נערך באופן אחר בעת שערך את צוואתו, אולם הטענה כי במסגרת הצוואות ההדדיות הסתמכו זיגפריד וביאטה האחד על משנהו ומשכך לפחות את חלקו של זיגפריד על הנכדים לרשת, גם אי אפשר היה לטעון ובמקרים דומים כאשר הדבר נטען בתי המשפט דחו טענה זו.
התופעה המתוארת הינה תופעה שכיחה. לעיתים רבות בני זוג עשו צוואות הדדיות, כאשר האחד הסתמך על השני אלא שלמרבה ההפתעה או לא הפתעה, בן הזוג הנותר, הכיר אישה חדשה, או מטפל, או העדיף ילד אחד על פני שאר הילדים, ערך צוואה חדשה בה נתן את כל הרכוש למישהי או מישהו זרים, או לילד אחד ולא לאחרים ורוקן מתוכן את הרצון וההסכמות המשותפים לבני הזוג בעת עריכת הצוואות ההדדיות.
כאשר מגיעים אליי בני זוג לעריכת צוואת בדרך כלל הדאגה המרכזית העולה הינה אם בן הזוג שנותר בחיים יכול לתת את הרכוש לאחר מכן לבן או בת זוג חדשים או לשנות את ההוראות של הצוואה.
בעבר צוואות הדדיות במידה רבה היו אות מתה, ולאחר פטירת האחד, בן הזוג שנותר בחיים קיבל את כל הרכוש וברוב המקרים יכל לעשות כרצונו ולא היה כבול כלל וכלל להסכמות ההדדיות , שכן, החוק והפסיקה קבעו שאי אפשר להגביל כוחו של אדם לצוות, או לשנות את צוואתו.
בשנים האחרונות נולד פתרון חוקי אשר מאפשר להגביל את יכולת העבירות של רכוש אשר נמסר על ידי בן זוג אחד למשנהו , אשר קובע תוצאות במקרה של שינוי צוואות הדדיות על ידי אחד הצדדים.
הפתרון במסגרת החוק הינו סעיף 8 א' לחוק הירושה, הקובע כי כאשר בני הזוג מסתמכים האחד על השני, אזי בן הזוג שרוצה לערוך שינוי בצוואה, לא חופשי לעשות זאת, ביחס לרכוש אותו קיבל מבן זוגו וחלות עליו מגבלות. המגבלות קובעות כי אם עשה זאת בחיי בן הזוג עליו להודיע לבן הזוג, על מנת לאפשר לו לתקן את צוואתו, ואם עשה זאת לאחר פטירתו, הרי שאת שקיבל מבן הזוג עליו להשיב לעיזבון ולמעשה בפועל מי שאמור לקבל זאת אלה הילדים על פי הוראות הצוואה.
למרות האמור צריך לדעת שהדברים מורכבים אינם פשוטים וראוי להיוועץ במומחים.
* הסיפורים אמיתיים לחלוטין. על מנת לא לחשוף את הדמויות ערכנו שינויים קלים בסיפור בשמות ובדמויות.